נוירופתיה סוכרתית היא הסיבוך השכיח ביותר של מחלת הסוכרת. נוירופתיה סוכרתית נגרמת עקב פגיעה בעצבים ההיקפיים בגפיים כתוצאה מרמות הסוכר הגבוהות בדמם של חולי סוכרת. הנזק העיצבי הוא קבוע.
כאשר חל נזק עיצבי, יכולת התחושה שמזהירה את הגוף מהופעת כאב, מושפעת לרעה. השפעה זו באה לידי ביטוי בכך שהאדם הנפגע לא יוכל לקבוע את ההבדל בתחושה בין חד לכהה, חום וקור, הבדלי לחץ ורעידות. היכולת להרגיש תחושות אלה מתעמעמת ומשתנה.
התהליך מתחיל בדרך כלל כתחושה של "בעירה" באצבעות ומתקדם לאורך הרגל. כשהמצב מתקדם, הרגל הופכת ליותר ויותר חסרת תחושה. ההרגשה הסובייקטיבית של החולה יכולה לנועה החל מתחושה של הליכה על כותנה, דרך תחושה של "שריפה" בשעות הלילה שמקשה עליהם לישון ועד התחושה שרגליהם קרות בעוד שלמגע יד, מידת החום תרגיש נורמלית לחלוטין.
נוירופתיה סוכרתית היא בלתי הפיכה. אפשר להאט את התהליך או לעצור אותו בעזרת שמירה על רמות סוכר נורמליות בדם.
כאשר חולה מפתח נוירופתיה סוכרתית, הוא נמצא בקבוצת סיכון לפיתוח של כיב עור וזיהום. אזורים של עור קשה ויבלות על כף-הרגל מייצגים אזורים של לחץ וחיכוך מוגבר. אם אזורים אלה לא יטופלו על ידי מומחה כף-רגל, הם עלולים לפתח כיב. כיבים וזיהומים יכולים להיווצר מתחת ליבלות. יתכן שאזורים יבלתיים אלה לא יכאבו. התוצאה היא שהם עלולים להפוך לכיבים בלי שהחולה ישים לב. ציפורן חודרנית יכולה להפוך לזיהום חמור אצל נוירופתים. פעולה פשוטה כמו גזירת ציפורנים מהווה סיכון עבור אותם חולים, משום שהם עלולים בטעות לחתוך את העור ולא להרגיש זאת. נוירופתים חייבים להיות מאוד זהירים ולבדוק את רגליהם על בסיס יומי. עליהם להימנע מפעולות כגון טבילת רגליהם במים חמים או שימוש בכרית חימום עבור הרגלים. פעולות אלה יכולות לגרום בטעות לכוויות. יש להימנע מהליכה ברגלים חשופות בגלל הסיכון בדריכה על משהו חד בלי שהחולה אפילו יהיה מודע לכך. יש לבדוק את פנים הנעל לפני נעילתה על מנת לוודא שאין חפץ זר בתוך הנעל.
הטיפול בכף הרגל הסוכרתית מתחלק ל-2:
1.טיפול מניעתי
2.הורדת לחצים מכיבים/פצעים קיימים
מניעה נשיג על ידי שימוש במדרסים ובנעלים מותאמות לחולי סכרת אשר יספקו יציבות, רכות והגנה. על הנעליים להיות עמוקות ורחבות כדי לאפשר מינימום חיכוך ומצד שני חזקות מספיק על מנת לספק תמיכה. המדרסים יחלקו את המשקל בצורה נכונה וימנעו היווצרות נקודות לחץ וחיכוך.
הורדת לחצים מכיבים/פצעים קיימים נשיג בעזרת המדרס שישחרר לחץ מאזור הכיב ויעביר את הלחץ לחלק אחר של הרגל. חשוב מאוד שהשחרור יתבצע באופן פסיבי ולא אקטיבי על מנת שלא ניצור נקודות לחץ חדשות. כמו כן חשוב שהמדרס יהיה מרופד במידה מספקת.
כאשר חל נזק עיצבי, יכולת התחושה שמזהירה את הגוף מהופעת כאב, מושפעת לרעה. השפעה זו באה לידי ביטוי בכך שהאדם הנפגע לא יוכל לקבוע את ההבדל בתחושה בין חד לכהה, חום וקור, הבדלי לחץ ורעידות. היכולת להרגיש תחושות אלה מתעמעמת ומשתנה.
התהליך מתחיל בדרך כלל כתחושה של "בעירה" באצבעות ומתקדם לאורך הרגל. כשהמצב מתקדם, הרגל הופכת ליותר ויותר חסרת תחושה. ההרגשה הסובייקטיבית של החולה יכולה לנועה החל מתחושה של הליכה על כותנה, דרך תחושה של "שריפה" בשעות הלילה שמקשה עליהם לישון ועד התחושה שרגליהם קרות בעוד שלמגע יד, מידת החום תרגיש נורמלית לחלוטין.
נוירופתיה סוכרתית היא בלתי הפיכה. אפשר להאט את התהליך או לעצור אותו בעזרת שמירה על רמות סוכר נורמליות בדם.
כאשר חולה מפתח נוירופתיה סוכרתית, הוא נמצא בקבוצת סיכון לפיתוח של כיב עור וזיהום. אזורים של עור קשה ויבלות על כף-הרגל מייצגים אזורים של לחץ וחיכוך מוגבר. אם אזורים אלה לא יטופלו על ידי מומחה כף-רגל, הם עלולים לפתח כיב. כיבים וזיהומים יכולים להיווצר מתחת ליבלות. יתכן שאזורים יבלתיים אלה לא יכאבו. התוצאה היא שהם עלולים להפוך לכיבים בלי שהחולה ישים לב. ציפורן חודרנית יכולה להפוך לזיהום חמור אצל נוירופתים. פעולה פשוטה כמו גזירת ציפורנים מהווה סיכון עבור אותם חולים, משום שהם עלולים בטעות לחתוך את העור ולא להרגיש זאת. נוירופתים חייבים להיות מאוד זהירים ולבדוק את רגליהם על בסיס יומי. עליהם להימנע מפעולות כגון טבילת רגליהם במים חמים או שימוש בכרית חימום עבור הרגלים. פעולות אלה יכולות לגרום בטעות לכוויות. יש להימנע מהליכה ברגלים חשופות בגלל הסיכון בדריכה על משהו חד בלי שהחולה אפילו יהיה מודע לכך. יש לבדוק את פנים הנעל לפני נעילתה על מנת לוודא שאין חפץ זר בתוך הנעל.
הטיפול בכף הרגל הסוכרתית מתחלק ל-2:
1.טיפול מניעתי
2.הורדת לחצים מכיבים/פצעים קיימים
מניעה נשיג על ידי שימוש במדרסים ובנעלים מותאמות לחולי סכרת אשר יספקו יציבות, רכות והגנה. על הנעליים להיות עמוקות ורחבות כדי לאפשר מינימום חיכוך ומצד שני חזקות מספיק על מנת לספק תמיכה. המדרסים יחלקו את המשקל בצורה נכונה וימנעו היווצרות נקודות לחץ וחיכוך.
הורדת לחצים מכיבים/פצעים קיימים נשיג בעזרת המדרס שישחרר לחץ מאזור הכיב ויעביר את הלחץ לחלק אחר של הרגל. חשוב מאוד שהשחרור יתבצע באופן פסיבי ולא אקטיבי על מנת שלא ניצור נקודות לחץ חדשות. כמו כן חשוב שהמדרס יהיה מרופד במידה מספקת.
